קשיים בוויסות הרגשי בקרב ילדים

מכירים את זה שהילד נשכב על הרצפה וצורח בקולי קולות ברחוב אחרי שלא הסכמתם למשהו שרצה? ו/או שהתגובה של הילד קיצונית ביחס לתקרית שקרתה? האם התגובה של הילד לא מותאמת לסיטואציה והיא מתרחשת במסגרות שונות- מולכם, מול הגננת/ המורה, חברים וכדומה? ישנו סיכוי טוב שהילד מתמודד עם קושי בוויסות רגשי.

מה זה ויסות רגשי? הכוונה היא ליכולת שלנו לשאת ולהכיל תסכול ולהגיב באופן פרופורציונלי עבור אותו תסכול. במהלך החיים אנחנו נפגשים עם כל מיני סיטואציות מתסכלות ולעיתים אפילו מרגישים חסרי אונים אל מול אותן הסיטואציות. אדם שלמד לווסת את עצמו ואת רגשותיו יצליח להחזיק ולהכיל את התסכול, מבלי שתהיה תגובה התנהגותית קיצונית מצדו. אותו אדם ידע לדבר ולהסביר את מה שמרגיש וידע גם לחפש פתרון. לעומת זאת, אדם שחווה חווית תסכול ושאינו מצליח לשאת ולהכיל אותה באופן מווסת, עלול להגיב באופן אימפולסיבי, לצעוק, לקלל, להכות וכדומה. התגובה של אדם כזה תבוא באופן התנהגותי ולא באופן מילולי של הסבר של מה הוא מרגיש. כלומר, אדם שמתמודד עם קשיים בוויסות הרגשי יביע את התסכול על ידי מעשים ולא על ידי מילים.

איך נוצר ויסות רגשי? את הוויסות הרגשי אנחנו רוכשים עוד בתקופת הילדות. ויסות רגשי מתפתח על ידי חוויה של תסכול וצליחה של אותה חוויה מתסכלת באופן מיטיב. על מנת שוויסות רגשי בריא יתקיים, על הילד לחוות תסכולים "קטנים" ולהצליח להתמודד איתם. באופן הזה וככל שהילד נחשף ומתמודד עם יותר ויותר תסכולים "קטנים" שהחיים מביאים עמם, כך היכולת שלו לוויסות רגשי הולכת וגדלה ובעתיד הוא ידע להתמודד עם תסכולים גדולים יותר.

למה הכוונה בתסכולים "קטנים"? הכוונה היא לתסכולים שהילד יכול לשאת ושלא כוללים חוויות של פחד, דחייה והזנחה, או כל חוויה שעלולה לפצוע את נפשו . למשל, ילד יכול להתמודד עם תסכולים "קטנים" לעיתים כשמציבים לו גבול, כשהוא מתמודד עם דחיית סיפוקים או אפילו אם נפל וקבל מכה או הפסיד במשחק מול חברים. לפעמים ההתמודדות מול תסכולים מסוג זה יעברו בשלום ולעיתים התגובה של הילד תהיה לא מווסתת ותלווה על ידי בכי וצרחות, וזה הזמן לעזור לו ללמוד להבין ולווסת את רגשותיו. במסגרת הטיפול הרגשי שבו אנו עובדים על היכולת לוויסות רגשות, הילד נחשף לתסכולים "קטנים", כאשר על ידי חשיפה לאותם התסכולים והתגובה שתבוא בהתאם, נלמד להתמודד, להירגע ולדבר על התסכול. כלומר, המטרה היא שהילד ידע לדבר את מה שכואב לו, במקום להתנהג באופן אימפולסיבי ולעיתים פוגעני.

חשוב לציין שבתחושה של הילד, כשהוא נתקל בתסכול והתגובה שלו היא לא פרופורציונלית ואיננו מבינים על מה הדרמה, הילד חווה את התסכול באמת ובתמים באופן כואב וקשה. לפעמים הקושי בהתמודדות נובע גם מסיבות עמוקות יותר כמו דימוי עצמי נמוך, חסכים רגשיים ועוד… לכן, כשניגש לטפל בוויסות רגשי, תמיד נבוא מתוך גישה אמפתית, מבינה ומכילה של גודל הכאב שהילד חש, גם אם התגובה לא מותאמת סיטואציה ולא פרופורציונלית. במסגרת הטיפול נהיה אתו בתסכול, נלמד לתת שם למה שהוא מרגיש ונעודד את הילד לחשוב מה יכול להרגיע אותו כשהוא כל כך מתוסכל. בדרך זו הילד רוכש כלים להרגיע את עצמו גם בפעם הבאה שהוא יתמודד עם תסכול. במידה ואתם מתמודדים עם קושי בוויסות רגשי של ילדכם, אני כאן לעזרתכם.

שלכם, ליאת קאופמן, M.S.W מטפלת רגשית לילדים ונוער